בסוף הלילה קצת לפני זריחה
היא לא האמינה שזה יכול להיות
שנה שלמה שהיא בוכה על ילד
שפתאום נעלם לה כמו חלום
אמרה לו תומר זה באמת אתה?
אמרה לו תומר תסתכל עלי
זוכר שהבטחת לא לצאת איתם?
אבל עכשיו זה מאוחר מדי
פניו יפות כמו לפני הסם
והוא הביט בה לא אמר דבר
אמרה לו תומר זה קשה לבד
ואז לפתע הוא אמר
אמא למה שיקרת לי כל החיים
אמא למה אמרת לי שאין אלוקים
למה לי היה אסור מה שלך מותר
למה אמרת שחושך אור מתוק זה מר
למה לא סיפרת לי שגם לי יש אבא
והוא מלא כולו באהבה?
אמא עכשיו אני רואה שיש בורא עולם
למה לא גילית שהוא אוהב אותי גם
שהוא סולח לכל מי שמבקש
שאדם יכול להשתנות ויש תקווה לכל אחד אם הוא יחזיק חזק
ויתחנן כל יום להפוך לטוב מרע
אמא למה מאז שהייתי קטן
שמת את הפרצוף שלי רק מול מסך
למה לא אמרת שיש מקום בעולם
שיש שם טהרה ואנשים טובים
אמא אולי אם רק היית רוצה
אני ואת היינו באמת שמחים
הייתי מתחתן עם אישה אחת
ואולי היו לי גם ילדים
ולא הייתי מכור כמו איזה כלב
לסרטים ולהרואין
אמא למה שיקרת לי כל החיים
אמא למה אמרת לי שאין אלוקים
למה לי היה אסור מה שלך מותר
למה אמרת שחושך אור מתוק זה מר
למה לא סיפרת שגם לי יש אבא
והוא מלא כולו באהבה?
אמא למה פעם כשהייתי שואל
היית אומרת לי שאין אלוקים
לאן כל מי שידע פה הולך
ולאן מוליכים אותי?
אמא זה מאוחר מדי
אבל למה שיקרת לי למה?
והיא אמרה לו רק תומר הלוואי
הייתי יודעת
(אמא עדן עוד יכולה להנצל)