אני לא רוקד, אני לא רוקד כשעצוב. אני לא רוקד, אני לא רוקד כשעצוב. זוז! יש לי את זה, אני רוצה לרקוד, אבל אני לא יכול לזוז. הבסים? נמוכים! ארבעים הרץ... אני מרגיש אותם בבטן, וזה טוב! תגיד מה עם הווליום? פיצוץ! כמעט עפו לי האוזניים... שומעים אותכם עד סוף הרחוב. והגרוב? ענק! חשבתי שאתם כושים... וכושים זה טוב... נכון? אני סובל מהדי. ג'י.? לא! אני סובל ממדיטרניה בלוז. אני לא רוקד, אני לא רוקד כשעצוב. אני לא רוקד, אני לא רוקד כשעצוב. אה! אה! אה! מדיטרניה! אה! אה! אה! מדיטרניה! אני חבר שלו! אני מכיר אותו! קוראים לי לופי לופי לופ אני שומר עליו והוא מוזר כזה - ככה שתדעו. לשמור על בן אדם עם גופייה וזקן בן יומיים זה מה שיש שלא יפול עלי, שלא יפול על עצמו, שלא יגמר לי. אני לא רוקד, אני לא רוקד כשעצוב. אני לא רוקד, אני לא רוקד כשעצוב. אל תרקוד אההה... מדיטרניה.