אתה מסתכל לתוך החושך והרכבת דוהרת.
שמש עולה, שמש שוקעת, שמיים מכחילים, משחרים, מאפירים.
סתיו, חורף, אביב, קיץ.
עצים, רוח, אנשים, כלבים, מרצפות, רחובות, ריח.
מונית עוצרת בחריקת-בלמים, אשה זקנה יורקת על המדרכה.
שקית-במבה צהובה מתעופפת ברוח,
אתה מסתכל מבעד לשתי בועות-זכוכית מיימיות.
הרכבת דוהרת.
כוכבים, מנועים רוטטים, ילדה יפה מפשקת חיוך, מסוממת.
הרגליים שלך הולכות, עוצרות, מתיישבות.
אתה שותה מים, בירה. מעשן, מתקלח.
קם בבוקר, בצהריים, בלילה.
אתה חולה.
הרכבת דוהרת.
המנועים בוערים, השמיים שותקים.
אתה מתנשף, הימים רודפים אחריך, אתה רודף אחרי הלב שלך,
שפועם מהר מדי, יותר מדי.
הרכבת בוערת. "לאן זה?": אתה שואל.
והקירות בחדר שלך רועדים. המזרון לא נוח, הצוואר תפוס, הראש שלך מתפוצץ.
עוד רבע שעה, עוד עשר דקות, עוד חמש דקות, ואחרי זה
האיש עם הטרייניג רץ ועוקף אותך מימין כלב משתין על עץ.
אתה ממהר, אתה מאחר.
הרכבת דוהרת.
אתה בועט בדלת של הבית שלך, שלא נפתחת.
אתה אוכל בעמידה, הטלפון מצלצל, אתה נרדם;
המחוגים זזים שבוע, שבועיים, שנה, עשר שנים.
השעון מצלצל, התופים דופקים. החלון שלך נפתח בסערה ודופק בקיר.
אתה מתעורר, קם, בולע כדור, מתקלח, מצחצח שיניים, נתקע במקרר, שחוסם את המעבר. הטלפון מצלצל.
סחרחורת, חוסר-יציבות, הפרעות בדיבור, פריחה בעור, בילבול, עייפות, חולשה מוגברת, שינויים בהתנהגות. שינויים במזג-האוויר, רוח קרה, גשם מגעיל, אנשים מכוערים, בחורות יפות, חזה גדול, רומני שיכור מגולגל בשמיכת-פוך פרחונית, מגולגל על המדרכה.
קלונקס 0.5 מ"ג טבליות. כל טבליה מכילה Clonazepam. פבוקסיל 100 מ"ג חומר פעיל Fluvoxamine malate לטיפול בדיכאון והפרעות תפקודיות.
המאופיינות במצבי-רוח ירודים ובהפרעות פסיכומטריות.
לטיפול בתסמונות טורדנות-כפייתית.
גשם, שמש קרה, מדרכה רטובה, עיניים חלולות מאיימות.
משחקי-וידאו, מכוניות מתנגשות, שמנת להשמנה, חתול שחור,
אוטובוס מאחר, נהג מונית חרמן, חברים טובים, כלבים נובחים.
חתול שחור מיילל מתחת לרגליים שלך.
שתיים בלילה אתה לא נרדם, אתה מתכסה בשמיכה,
אתה דוחף את השמיכה, אתה מניח אתה הראש על הכרית
והיא כמו אבן קרה.
אתה מסתובב, מתקפל, מתמתח, ולבסוף קם ומעשן סיגריה.
אתה מדליק אותה מתנור-החימום. החתול כבר נרדם על הספה לידך,
שחוסמת את המעבר ואת הדלת.
אתה חושב לצאת החוצה, אבל קר מדי וחשוך מדי.
חודש שאתה כבר לא עובד.
אתה פוחד,
אתה פוחד מהפחד.
אתה פוחד לפחד מהפחד.
אז אתה מדליק את הטלוויזיה שלך בלי קול, שלא יקום השותף שלך,
שבקושי ישן. שרק לפני שבועיים השתחרר מאברבאנל, והוא חבר שלך כבר מגיל תשע.
היום הוא נפרד מהחברה שלו בפעם הרביעית, אבל הפעם הסופית.
והוא חיוור והוא בולע כדורים.
הוא מסתכל עליך ומבקש עצה, אתה רוצה שהוא יישן.
גם אתה רוצה לישון, אבל לא יכול.
אז אתה כותב, לפחות שיהיה על הדף, שתוכל לקרוא מחר בבוקר,
שתתעורר בשירותים, אחרי הסיגריה והנס-קפה, שתמיד עושים טוב לבטן בבוקר,
שיהיה מעניין, שלא הכל הולך לאיבוד בזמן הזה, שחולף לאט מדי, בזמן האחרון, בימים האחרונים, בשעות האחרונות, בדקות אלה ממש.
אל ייאוש, יהיה טוב, אתה אומר. אתה מבלף, אתה משקר.
אין לך מושג, כלום, נאדה. כמו סרט רע עם סאונד גרוע ותסריט עלוב.
הים רע בחושך. מזל שיש מנורות, מזל שיש סיגרית שמפיגות את הבדידות,
זה הבית הזה. זה הקירות האלה, והמכנסיים של המשוגעים שתלויים על הקיר,
אני אומר לכם, אבל יהיה טוב,
אני בטוח.