הדרך לדרום פתחה שדות גדולים כמו הבטחה קפה של מכונות בתחנה לפני העיר היבשה אצלנו שכחו אותה אמרו לי זאת הדרך היחידה ואין שם חורף גם כשקר שרים על קיץ שלא נגמר ואין שירים על מי שגר בעיר שיש לה רק עבר הא הא בגדים כאלה לא קונים חולות עולים על הכבישים ורגעים גדולים של אנשים נאספים מתוך שברים בסוף היום הם מתפזרים צללים צללים כולם חוזרים עוצמים עיניים וחולמים נצמד חזק למיתרים קרוב לאנשים כולם רואים פתאום יש זמן לכל דבר אפילו כאן באמצע המדבר ואין כאן חורף גם כשקר שרים על קיץ שלא נגמר ואין שירים על מי שגר בעיר שיש לה רק עבר הא הא