והאמת שהרגליים עייפות
אבל הגאווה תהיה לנצח הכאב עוד יעבור
לא מפחד מלעבוד נהפוך הוא אני 24 7 משתנה בחליפות
והשנים שלי עפות איך שהשנים שלי עפות
כמו עלים כשהסתיו עומד לבוא
אבל למדתי להמשיך ולקוות לרוץ בהקפות עד כדי עילפון גם כשהכל אפור
והסופה הכי קשה לא תטשטש ת'עקבות שאשאיר
אמרו "תלמד" ברחתי כדי לשיר
אמרו שזה לא מה שיעשה אותי עשיר אבל הבנתי כבר שאין מחיר ללהיות חופשי
אנ'לא מאלה שפורשים מלא בגאווה בשביל להגשים מתחילים בהקרבה
'בל מסגרות תמיד היו לי כמו חבל סביב הצוואר
מיחידה מיוחדת אל הקבן ומחוץ לצבא
פאק!
מה קרה לי פה עכשיו ואיך לעזאזל אני מחזיר ת'זמן לאחור?
לא מצליח לתפקד מלא במחשבות
אז התחלתי לשתות כי לא יכלתי לישון ומשהו אמר לי
"תמשיך ללכת
תמשיך ללכת
תמשיך ללכת
תמשיך ללכת לשם"
ואני עוד לא בן 20 וכל העולם מולי כל הפיתויים הכניסו את הראש לבלבולים
וכל החבר'ה בצבא הדכאון הולך ובא אני לבד כשהם טוחנים מפנטזים על טיולים
ויותר מדי שתייה ובחורה עשו אותי דפוק
והדילר זה הדבר הכי קרוב שלי לכיוון בחיים
הראש כואב מרגיש לחוץ ואמא לא מבינה מה הילד שלה עושה כל היום בחוץ
אז... עוד כוס ועוד שאכטה
שלילה על רכב אז עשיתי רשיון ליאכטה
חלומות על לא לתת דין וחשבון לאפחד
ושוב אני בבן גוריון עוד פעם שנמאס כבר
אני נאבד בדרך
מרגיש שהעולם הזה גדול מדי עליי ולא רואה איך אני מתקדם
הבוץ מגיע לי כבר לברך
והמחברת שלי כבר לא עוזרת לי אבל הקול בראש אומר
"תמשיך ללכת
תמשיך ללכת
תמשיך ללכת
תמשיך ללכת לשם"
(כשהשמש שוב יורד והכל נעלם אני ממשיך ללכת גם אם לא יודע לאן
כי יש בי אש שלא תדעך לעולם כן יש בי אש שלא תדעך לעולם)
כי יש בי אש שאפחד לא יכבה
גם אם יכניסו לי קנה של רובה לתוך הפה אמות כמו קורט קוביין
חיים פעם אחת ואז הכל עובר אז לא אכפת מחר להקבר
אבל אנל'א אפסיק ללכת כל עוד הלב שלי דופק
יש לי לבה בורידים גם אם בחוץ הכל קופא
'תה מתקדם רק כשאתה נופל
צריך להחטיא את המטרה כדי ללמוד איך לכוון
וגם אם תחפש לטפס עד לראש ההר
'תה לא תראה את הפסגה אם היא מעל ענן
זה לא אומר שבהכרח זה עוד ייקח הרבה זמן
'תה לא יכול לתכנן מסע רק את הצעד הבא
אז לא משנה כמה גדולה המזוודה שתיקח
כי הצרות תמיד ילכו איתך לאן שתברח
ובלילות הכי שחורים עצום את העיניים ואל תשכח
שעוד מעט השמש תזרח אז בינתיים
תמשיך ללכת