הבנתי אין לי תחזית, המצב הרוח לא ידוע
מחשבות רצות בראש אבל אני נשאר תקוע
זיכרונות הולכים איתי לכל מקום כמו קעקוע
שוה עולה בי געגוע מחכה לסופשבוע
שיגיע ירגיע רוצה לקחת נשימה,
כל השבוע חי ממשימה למשימה
להיות לוחם לא קל אומרים לי חן אתה בזבוז!
לכן הפכתי מתוסכל חסר לי מוזיקה בלו"ז!
קשה להתפשר כשאין שום אפשרות מושלמת
על אמת תחושת פספוס מיום ליום רק מתעצמת!
שואלים תי "למה אתה לא מוציא שירים אחי?"
בקושי יש לי זמן למשפחה וחברים אחי
אני מת לרדת לג'וב ומתחרט
לא עומד בכל הלחץ כמו זין של אימפוטנט
פלופ, בלופ דפוק עם טיפה אתאיזם
שרוט, כמו גב של פריקית אחרי סאדו מזוכיזם
יש דברים לעשות אבל אין לי זמן...
כל היום מחשבות מה יהיה מכאן?
כולי פאניקה, חלומות במיטה
השעון מתקתק זה המאני טיים
השעון מתקתק זה המאני טיים
להיות לוחם זה לא חובה אבל אני כאן בגלל סיבה
אולי אנלא יכול לצאת כל יום לבר או למסיבה
צבא דורש ממני הקרבה רבה אך היא שווה
הלב מלא בגאווה תמיד מקבל אהבה
מאזרחים שסומכים עלינו שנדאג לביטחון
הם בטוחים בזכותנו אז וואלה זה מרגיש נכון,
אולי לא משתלם להיות לוחם אני מסכים
אבל אם לא היו פה לוחמים היינו מתרסקים!
כל החיים עוד לפניי יהיה לי זמן למוזיקה
3 שנים לתרום למדינה ואז לזוז מכאן
הכל בסוף חולף, מותר להיות שבוז טיפה
זה רק נשמע - רע כמו אולפן עם חרא של אקוסטיקה
טוחן שמירות ואתה מת לראות ת'בית
כל היום אותה תלבשות אני במדים של זית
לא מצאתי אושר לא בא' בטח לא בע'
22 אותיות אני קיבלתי רק תז' ש
עולה על אוטובוס עמוס מתגעגע לעבר שלי
מבאוס כי הסופש יותר קצר מהשיער שלי
כל היום בכאסח ושוב התמלאתי באסה!
יו מחר יורד להיות טבח, למי אכפת מוואסח?
עוד סופ"ש שוב-פעם אין זמן לי לאולפן
הרגשת פספוס הכל דחוס בלו"ז מצומצם
רגיל לא לראות בית נמאס לי ללבוש זית
בראש שלי לפרוש ביי תשים לזה סטופ דיי!
ראיתי אנשים טובים וחלק אגואיסטים
וואלק לא הכל ורוד צבא זה לא סרט של דיסני
אין פה היגיון ולחפש תו רק מכעיס תי'
לא מאמינים פה לקצינים הפכנו אתאיסטים!
לא קל לי לשחות עם הזרם בתלם ועוד לא הגעתי להחלטה
במילא צבא בשבילי כמו כלא ועוד מצאתי פה אח לתא
שום דבר פה לא אחלה תמיד מחפש תכלית
השעון דופק עכשיו זה המאני טיים חן תחליט!