קמעא קמעא כמעט כמעט ובכל יום עוד קצת מתקרב מסתתר מתכסה מתבהר ושוב קם מעפר ומתנער קמעא קמעא מעט מעט מופיע פתאום ונמלט לרגע זוהר לפתע קודר אך גם כשדועך עדיין בוער קמעא קמעא לאט לאט פעם אני אבוד ופעם את כאב הולך וחוזר מתחלש מתגבר רק לא להישבר כי בהיסח דעתנו עוד מעגל יאוש נפרץ יוצאת איילת השחר מכשולים אותם אמרנו לעולם לא נעבור נעלמו כלא היו מתוך החושך בוקע אור וכבר עומדות רגלינו על הפסגות של ההרים אשר עד לא מזמן ניצבנו לנו תוהים ומשתאים עכשיו כשאנו כה קרובים היינו כחולמים