יושב כותב ולא כל כך צלול העט נופל לי ואני חושב אולי זה שוב סימן שאין בי צורך או שרק חשוב לי לעשות דברים שיקדמו אותי אנרגיה קוסמית מרגיש מצחיק כמו פרק רע באיזה סיטקום לא מוצלח עם צחוק מודבק של אנשים שיש סיכוי שהם אינם איתנו עוד ותפאורה זולה שמתפרקת בפינות והיא נוסעת אל העיר ופיות עושות לה רוח כי זה יום חמים בחוץ ויש אגם שרק היא מכירה שם אף אחד אינו מביט לא מתערב ולא יודע כמה היא לא רוצה להתבגר, היא רק רצה להישאר ילדה אני צוחק כשהיא שמחה באיזה אוהל בסיני זה רק אנחנו והטבע והרוח שתהיה פה גם מחר ואין אסור - הכל מותר תבוא בשאנטי