מראה מראה שעל הקיר
בתמונה פרצוף יפה במציאות סביר
יש פה מתחזה נו חיים איפה התחקיר
לך תדע אם היא בת 16 או בסדיר
תמיד בבוקר שאחרי הכל נהיה בהיר
ואת הפצע שבלב אף מייקאפ לא יסתיר
אז שוב תצאי לשתות תקיאי תדברי לקיר
לא ראיתי את הריל תתני לי תתקציר
כבר לא זוכרת מה אמת ומה שקר
אם זה לבן אז בסדר
רק לא לחשוף שקשה ו
לא לעזוב את העדר
מה עם לצמצם את הפער
כבר לא רואים את היער
להראות יותר אמת יותר
לפתוח תשער
אל הלב
אם משהו כואב למה לא לומר שהוא כואב?
זה לא מוריד ממך זה רק עוזר להתקרב
אנלא רואה בושה בלהראות את החולשה
הסופר פאוור שלי כפרה זה שנולדתי רגישה
הסופר פאוור שלי כפרה זה שנולדתי רגישה
גם לי כאב עד ששיניתי גישה
את בטח לא יודעת כבר כלום
לא יודעת כלום
והראש שלך מרגיש רדום
מרגיש עמום
רק עוד סיבוב אחד
שלא נמותתתת משעמוםםםםםם
את בטח לא יודעת כבר כלום
לא יודעת כלום
והראש שלך מרגיש רדום
מרגיש עמום
בדרך לאיזון שוב נחפש ריגוש
שלא נמותתתתת משעמוםםםםםם
פה זה לא אמריקה
הכל פה בקטן
גדלתי עם ההוא וזאת הייתה איתי בגן
ההצגות האלה מאמי לא עושות אותך שחקן
גם אם היית בטיפול
אתה לא אסי דיין
שמה תקלפים על השולחן
כשמדברים הכל נהיה פשוט נהיה מובן
כי גם אלוף בפוקר ישלם על טילט ביוקר
חלאס עם החרטה אפחד מאיתנו לא מושלם
והתגובות תמיד הופכות את הייאוש לבסדר
את לא קולטת שזה לופ את לא רואה את הקשר
הארנק אמנם של גוצ'י אבל אין בו שקל
כן כפרה זה רק ספורט, ואת לא דפנה דקל
אקסטרברט אינטרוברט
אנטיסושיאל אימפוטנט
אין סושיאל סקילז לתת
קל יותר באינטרנט
מאחורי המקלדת
תמיד מככבת
כבר לא מפחדת
החרדה החברתית
נעלמת
מאחורי המקלדת
תמיד זוהרת
את בטח לא יודעת כבר כלום
לא יודעת כלום
והראש שלך מרגיש רדום
מרגיש עמום
רק עוד סיבוב אחד
שלא נמותתתת משעמוםםםםםם
את בטח לא יודעת כבר כלום
לא יודעת כלום
והראש שלך מרגיש רדום
מרגיש עמום
בדרך לאיזון שוב נחפש ריגוש
שלא נמותתתתת משעמוםםםםםם