לבד, בתוך בלון, נועה מחכה להיוולד. מעט אור, מעט אוויר, אבל קרובה מאוד ללב אמא שלה. שומעת אותה צועקת. תוהה האם כך יהיה העולם הבא אני מוותרת כי אני לא מוכנה לצאת לשם. עוד מעט יגיע האוכל נועה רעבה, נועה מחכה, כמו נסיכה בממלכה שלה, כל מה שהיא דורשת היא מקבלת. שוקלת מה לעשות היום, אולי אני אצוף קצת, אולי סתם לבעוט, כאן אני מאושרת ואני לא מוכנה לצאת מכאן. חושבת על ההורים שלה שם בחוץ, גם בלעדי קשה, מי צריך את זה, אני נשארת כי אני לא מוכנה לצאת מכאן. לה לה לה.