למה יש ריחות של פנקייקים מהסלון
משהו חגיגי ולא ידעתי
שמש ירדה, הלילה בולט מהחלון
קראו לי לאכול, הגעתי
הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה
הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה
אבל הוא נאמן, אין לו מישהי לזוז איתה
הוא רק רוצה לכתוב על גרוב טיפה
הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה
הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה
אבל הוא נאמן, בחור טוב, איש משפחה
הוא סתם ממש אוהב אקוסטיקה
הם בטח רבו, אבל אני, לא חש בשוני
אנשים מסביב שמתפללים שהם היו כמוני
מעופף שכמותי, איך זה בא לי כמו כאפה
לפנים, כוס ראבק, פה גדול, כף של חרא
עשר שנים עברו להן כמו רכב חולף
קשה להחזיק בבטן, אז הנה הסיפור דולף
תשעים וחמש, ניתוח קיסרי, חבל טבור
מסביב לצוואר, תינוק שמן וזוג מאושר
אלפיים ושש, הם מספרים, זה לא הלך
אבל איך זה קרה, אם לא הרגשתי שום שינוי
שנה אחרי זה, אבא עובר דירה
הם מכריזים על הסוף, לא מצליחים לחשוב על הפיצוי
ואין לי אח או אחות, שאת הדמעות
יוכלו למחות לי, זה גדוד של ילד אחד, מול העולם
הם מנסים להתחבר, לתת עצה
אבל הם לא אני בשום צורה, אז על הזין שלי כולם
אלפיים ושש, ריח מתקתק באוויר
לילה בחוץ, בטלווזיה משהו בשידור חוזר
אבא לאמא עוזר, תחושה של שלום
עד שקוראים לי לסלון
למה יש ריחות של פנקייקים מהסלון
משהו חגיגי ולא ידעתי
שמש ירדה, הלילה בולט מהחלון
קראו לי לאכול, הגעתי
למה יש ריחות של פנקייקים מהסלון
משהו חגיגי ולא ידעתי
שמש ירדה, הלילה בולט מהחלון
קראו לי לאכול, הגעתי
הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה
הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה
אבל הוא נאמן, אין לו מישהי לזוז איתה
הוא רק רצה לכתוב על גרוב טיפה
הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה
הם בטח רבו כי אבא מכור למוזיקה
אבל הוא נאמן, בחור טוב, איש משפחה
הוא סתם ממש אוהב אקוסטיקה
עברו עשר שנים