פרק מא בְּרַם צָרִיך לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן תָּמִיד רֵאשִׁית הָעֲבוֹדָה
וְעִיקָּרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ. וְהוּא, כִּי אַף שֶׁהַיִּרְאָה הִיא שֹׁרֶשׁ
לְסוּר מֵרַע וְהָאַהֲבָה לְוַעֲשֵׁה טוֹב. אַף עַל פִּי כֵן לֹא דַּי
לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה לְבַדָּהּ לְוַעֲשֵׁה טוֹב וּלְפָחוֹת צָרִיך
לְעוֹרֵר תְּחִלָּה הַיִרְאָה הַטִּבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת בְּלֵב כָּל
יִשְׁרָאֵל, שֶׁלֹּא לִמְרוֹד בְּמֶלֶך מַלְכֵי הַמְּלָכִים
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּך-הוּא, כַּנִּזְכָּר לְעִיל, שֶׁתְּהֵא
בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ אוֹ מוֹחוֹ עַל כָּל פָּנִים. דְּהַיְינוּ
לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל כָּל פָּנִים גְּדוּלַּת אֵין-סוֹף
בָּרוּך-הוּא וּמַלְכוּתוּ אֲשֶׁר הִיא מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים
עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עַלְמִין וְסוֹבֵב
כָּל עַלְמִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ
אֲנִי מָלֵא, וּמֵנִּיח הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וּמְיַיחֵד
מַלְכוּתוֹ עַל עַמּוֹ יִשְׁרָאֵל בִּכְלַל, וְעָלָיו בִּפְרַט, כִּי
חַיָיב אָדָם לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, וְהוּא גַּם הוּא
מְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּתוֹ, לִהְיוֹת מֶלֶך עָלָיו, וּלְעָבְדוֹ
וְלַעֲשֹוֹת רְצוֹנוֹ בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדַת עֶבֶד. וְהִנֵּה ה' נִצָּב
עָלָיו, וּמְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמַבִּיט עָלָיו, וּבוֹחֵן
כְּלָיוֹת וָלֵב אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן צָרִיך לַעֲבוֹד
לְפָנָיו בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶך
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד