2020 אבל הכל נשאר בול אותו דבר הניצוץ שבי עוד לא כבה ממשיך להפיק ולכתוב, זה התחיל בתיכון היה יום בו חלום דפק לי בדלת חזון שסלל את הדרך דפדפתי, עברתי לכרך הבא הופך אנושי כמו המלך בבר רק אני מחליט על המציאות של עצמי החלטתי להפסיק עם התירוץ המתמיד לוקח הפסקה מהמירוץ המצמיא אני שותה יותר מים, רואה יותר בית רוצה יותר? די (חלאס) מוצא יותר פנאי כמה זה חשוב להסתכל בעיניים פזמון (זיו שחר): צעד אחרי צעד בואו איתי למסע בין הבניינים של הקריות שם זה נוצר תנו לי יד, תבטיחו רק שאף פעם לא תעזבו שם על זה את הכל כי זה או הכל או כלום או הכל או כלום או הכל או כלום או הכל או כלום או הכל או כלום או הכל או כלום או הכל או כלום או הכל או כלום או הכל או כלום זה הכל או כלום או לתת הכל, לא להצליח ובסוף לקום אין ברירה אחרת אני בדרך לטופ אז זוז להרים ת'רף הזה למקום שהם לא ראו לעקוף ת'ראפר האהוב עליך בסיבוב או לתת הכל, לא להצליח ובסוף לקום אין ברירה אחרת אני בדרך לטופ אז זוז להרים ת'רף הזה למקום שהם לא ראו במראה האחורית אורות של פנסים, סה טו