בחדרך את ישנה, ירד הליל . קרוב אלייך אני חש את השלוה. פנייך פני מלאך, שלא טעם עדיין. את טעמה המר, של אכזבה.: תמיד את הכרית, את מחבקת. את מסתובבת ואחר כך, נינוחה . אין מאושר ממני בעולם, כשאת צוחקת. ואיך אני, נשבר, כשאת בוכה. לך תודה, ילדה, את מוציאה את הילד שבי. כשאני משתטה, את מחייכת. אין מנוחה, עוד, רגע קט. יבוא הבוקר, נומי ילדה, אל לך לדאוג . נומי ילדה, אני לא רחוק. נומי ילדה, הכל שקט כאן עכשיו . שיר אהבה, בין ילדה ובין אב. אני מסיר תלתל, מבין עינייך. נשימתך כמו פרפר, שמרחף. אוחז בשתי ידיי, את שתי ידייך. נשבע בלי מילים, לא אשכחך. לך תודה, ילדה, מוציאה את הילד שבי...