מחר נוריד את הווסט והקרמי, נניף דגלים
מחר נדחיק את האמת ואז נשמע שקרים
נזדכה על הציוד, נראה שם כמו ציור
כשנלך שוב על החוף יחפים
הסיגריה של אחרי, ותחושת הביטחון
ממלא את הריאות בעשן של ניצחון
חוזר לעיר הישנה
מבנים גבהו, רכבים נוסעים וכלום לא השתנה
גם לא החיבוק של אמא, הקול של אבא
ריחות בבית שחודרים אליך פנימה
אז איך היה, שואל אחיך
כי ההורים מפחדים לשאול
תן לשים שניה את התיק בחדר
נכנס לחדר, יותר נקי משהשארתי
סוף סוף מתקלח, כאילו שנים לא התקלחתי
נכנס למיטה ולא נרדם
חצי שנה אחרי זה עם הצוות שלי באמסטרדם
מכיר נשים, מפיל ראשים, הכי חזק שרק ידעתי
לא אוכל להשתחרר מהכאב שכך עזבתי
מדמיין את מילותייך שזורמות לתוך תוכי
עשה מה שצריך כדי לשכוח אותי
אור של יום עולה
הלב בוכה
ושוב חוזר
כל מה שעברנו
כל מה שחלמנו
מחר אני אראה את חברה שלך מתחת לחופה
וגם יהיו לה ילדים יפים כמוך
שאולי לא יגדלו למלחמות, בצל הזכרונות
איך חלק בשקט וחלק לא
לילה חשוך שטוף אימה
צוות שפוף בגוף נראה
בעיניים של כולם שהם צורחים בנשמה
פנימה, לא משנה מה שהיה עכשיו הולכים קדימה
שתיקה שלא נשכחת, צעדנו בחולות
זיעה קרה בלילה, עשן מהגגות
עשן בחדרים, עשן מהרגליים
האש תשרוף הכול, הוא לא יראה שמיים
תסתכל לי בעיניים, תירה בחזרה
עד היום אני לא שוכח את המילים שלך
אני לא אשכח לעולם את הגיבורים של יולי
הם עומדים שם מולי ואני לבדי במיטה
שוכב באדמה ולא נרדם ולא נרדם ולא נרדם
ולא נרדם ולא נרדם ולא נרדם ולא נרדם
ולא נרדם ולא נרדם ולא נרדם ולא נרדם
ולא נרדם ולא נרדם ולא נרדם ולא נרדם
אור של יום עולה
הלב בוכה
ושוב חוזר
כל מה שעברנו
כל מה שחלמנו
שחר אוחז בלי, פז רץ בין הבתים (אור של יום עולה)
יובל מופיע, ותוך דקה הוא נעלם
(הלב בוכה) שחר מפציע
וליעד עומד שם, מביט בו בעיניי ים (ושוב חוזר)
ואני, לא נרדם
(כל מה שעברנו)
(כל מה שחלמנו)