ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב? הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו? מרגיש ת'דופק של העיר לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד למה המילים הטובות שלך רק דוחפות ת'מפלצות? למה רואים שאת רומזת ת'כלס רק בין השורות? למה דרך החיוך שלך רואים שבא לבכות? את דורכת על עצמך דרך פיזור המחמאות אדום של גיהינום לא יתחבא בין הורוד אם שתיקה שווה זהב אז כנראה את בחובות אין מקום לקרוא לו בית אז צועקת ברחובות אין מקום לרשום בו בית אז כותבת על קירות הכאב יותר מדי גדול לא יעזרו תרופות את שומעת נצ'י אבל מקווה שגם זה יעבור הפצעים לא מחלימים את לא יודעת מה לעשות אנשים כלכך קרים כמו הירח בחצות אנשים לא מבינים את כל הקושי בלנסות קמה כל בוקר מחדש עם הרגליים רועדות איך המסכה הזאת נראית היום? רגש לא נכנס הלב שלך הפך אטום ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב? הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו? מרגיש ת'דופק של העיר לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב? הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו? מרגיש ת'דופק של העיר לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד למה הם דורשים תג'וף שלך ואני מבקש תלב? איך לך זה הגיוני ולי פשוט לא משתלב? אם תראי לו את הכל תזכי לקרוא לו חבר? משהו בשיטה הזו צועק לי רק להתרחק הוא לא קונה ממך כבוד הארנק שלך ריק המערכת יחסים מול העולם שלך קורס אבא אומר שהיא בסדר, הוא גמור וצוחק את פוחדת לפחד, הלופ הזה רק מסתובב נמאס לי לנסות לשנוא אותך במכוון על המחשבה שרק בזבזתי אני משלם בזמן אם אני שואל מה נשמע זה לא מובן מאליו איך את רבה עם כולם אבל חסרת הגנה? מתי סיפרת לי על ריבים שהסתיימו בסליחה? מסתובבת עם שרוואל אבל כלכך חסרת שלווה את יכולה לצרוח אלף פעם שאני מקנא אם לא היה לי אכפת מראש לא הייתי שואל ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב? הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו? מרגיש ת'דופק של העיר לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד ואיך נקרא לבית, אם המשמור עזב? הדירה הזו ריקה, מי יחבק אותי עכשיו? מרגיש ת'דופק של העיר לכל עכבר פתאום יש עוד משהו להגיד מתי מישהו יאמר לי משהו?