העברתי את השבוע במחשבות עלייך
מה שיכולנו להיות, מה שאנחנו לא עדיין
את יפה עם או בלי המשקפיים
מתי אמרו לך אתזה פעם אחרונה?
כשאת מחייכת את לא נראית אותו אדם
אם אתמול נשברת היום אין סימני חולשה
אני רוצה לגרום לך להרגיש טוב
אני מכיר את הכאב, הוא חבר קרוב
באותה המהירות שבה נכנסת לי למיטה
נכנסת לי גם ללב
ובשבילך זה לא מקום מוכר
ממועדון לחברים מברשת שיניים בארנק
את מקללת אותי כדי שאחזיר לך גם
זה לא ילך
מקווה להאמין שזה הרגל רע
את חושפת את הפצעים בכוונה לפגיעה
אבל אני לא מלח
ואת נראית כמו סוכר
העיינים והפה לא מדברים אותו דבר
והרגשתי רע לאללה לא לתת לך מפלט
סמכת עלי שאראה מה מתחת למסיכה ואז...
כבר לא יודע מה לחשוב
("מצאתי ת'תקופה שבה יכול להיות יותר טוב ואללה מה איתך יש לך זמן?")
זה לא שיר אהבה זה לא חיפוש סליחה
באת למקום הנכון אבל פשוט לא בזמן
הלילות שלי מאירים ספוטלייט על הלבד
ואת נכנסת לתוך הנקודת תורפה
נקודת תורפה שהכניסה אותי לפריז
צורת מחשבה שאין מצב שזה פורריל
הסקתי מסקנה אולי עדיף שלא אגע
כי אין סיכוי שכל הטוב הזה שכאן הוא בשבילי
חייב להגיד, תפסת אותי לא מוכן
ואם צריך להגדיר את החוויה במילה
אז משהו בי רוצה לשמור שתיקה
ציפית לאהבה ואינלי אחת לעצמי
ואינלי אחת לעצמי
שנינו ראש על הכרית
הגוף קפוא לחלוטין
המעט שיכלתי לעשות זה להדביק חתיכות
לא דיברנו הרבה השתיקה אמרה לא פחות
העברתי את השבוע במחשבות עלייך
כל מה שיכולנו להיות, לא עדיין