דוקטור נירקין התעורר מוקדם הבוקר, השעון עוד לא צלצל כשהוא יצא. בלי העניבה ובחולצה קצת מקומטת הוא לא הרגיש כמו אלוהים והוא גם לא רצה. קרן שעשתה משמרת לילה נותנת דו"ח על המחלקה - יש פה אישה צעירה והיום, אתה יודע, מוכרחים כבר לספר, היא מחכה. אומר, איך אני שונא ימים כאלה שמתחילים בלחלק בשורות רעות גם לי יש לב, אני לא עשו מאבן תשלחו אולי אחת האחיות כשהוא נכנס החדר מתמלא בשקט הם מציעים כיסא, כוס תה ועוגיות בעלה עוד מנסה להתלוצץ והיא שותקת שואלת מה היו התוצאות עונה, זה לא כל-כך פשוט, אבל תביני עכשיו זאת המציאות שלנו כאן יש עוד הרבה מה לעשות, וענשה מה שאפשר אבל כל הדברים לוקחים זמן החדר מתמלא בעצב צריך אופי מברזל בשביל לראות היא מחזיקה לו את היד לוחשת, קח אותי הביתה נעבור את זה מהר בלי בעיות זה רק בשורות רעות.